כדי להרגיש תחושה של עוגן אמיתי, אני מתחברת לשורשים. ממש כמו העץ שנשתל באדמה. היסודות שלו הוכנו מראש, כדי לאפשר צמיחה. בקהילה, קבוצת אנשים המאוגדת יחד סביב נושא, מטרה, עניין או חוויה ומקיימת שיח הדדי של הפריה – העגינה, אותה תחושה של ביטחון שורשי, היא הבסיס לגדילה. כיצד במערכת כזו נוכל לבסס שורשים בריאים?
- זרע – הגדרת תחומי פעילות ומסגרת, באילו נושאים נעסוק, מהן המטרות שלשמן התכנסנו? מהו אופן השיח? האם בכתב, דרך פלטפורמה דיגיטלית? האם שיחה, דרך מפגש פנים מול פנים? האם גם וגם? באיזו תדירות? כל אלו הם חיוניים כחלק מיצירת מערכת שורשים. תיאום הציפיות, יוצר תחושה של מפגש בין שווים, בו ברור מה מתאים, ומה פחות.
- שתיל – העץ אז סופג את כל האיכויות מהאדמה, מהשמש, האוויר והמים, ומתעצב לכדי ליבה מאוגדת, שמכילה מגוון ענפים, שונים זה מזה בצבע, במרקם ובאופיים. ממש כמו החברים המשתתפים בשיח הקהילתי, אין אחד דומה לחברו – וזהו היופי, כל אחד מביא ממתנותיו: הרקע, אוצר המילים והשקפת העולם הייחודית לו. ניתן לראות בקהילות משגשגות תהליך טבעי של מובילים, חלוצים שמביאים מעצמם, חולקים ומשתפים למען שגשוג משותף, ובצידם גם אלו הצורכים את התוכן, מקבלים ממנו ערך בקריאה או בצפייה, ואף נציגים שמשתלבים לצד המוביל בהתווית הדרך להמשך הקהילה.
- גבעול – כפי שהענפים מאוגדים, אותה קרקע משותפת יוצרת חוויה, הפעלת רגש ושייכות. התחושה שיש לי ערך, שרואים אותי באמת, מקבלים אותי ואת הסיפור שלי, את התרומה שלי, ואף מכירים אותה – יוצרת משמעות עמוקה וחיבור ומזכירה ‘לשם מה התכנסנו’.
- בין הגבעול לענף, עמוד תומך – מילה טובה, מחווה, או סיוע מילולי או מעשי – עושים פלאים, יוצרים חיבור אותנטי ובסיס להעמקה. כי יש רגעים בהם אני זקוק לעמוד תומך, כזה שניתן להישען לתוכו ולשהות לרגע, להיזכר בשורשים. מתוך השותפות הזו, קהילה יכולה לצמוח הלאה ולפרוח, להצמיח תוצרים בדמות שיח, העלאת יוזמות, חוויות ורגשות משמעותיים של : שמחה, התלהבות, יצירה, אכפתיות, רצון לחלוק.
- ענף – התגבשות המערכת לכדי פעילות עצמאית, לוקחת זמן הבשלה. הזמן עשוי להשתנות בין קהילות שונות, בהתאם למה אופיה, על איזה צורך היא עונה: למשל האם צורך מתמשך או בעיה נקודתית בעלת טווח זמן ידוע? וכידוע, כל פרי מהאדמה שנקטף טרם זמנו, בוסר. פחות טעים. את העסיסיות הזו , הניצוץ הנלהב בעיניים או ההתרגשות שיש לי כשאני יודע שאשתף אותו בקבוצת האנשים שלי, אליה אני משתייך, והיא תשמח ותביא ערך, יש בה קסם – ניצוץ שלוקח לו בשלות, ואין מתכון קסם, מלבד מידה נכונה של אחיזה ושחרור, או במקרה של העץ, השקייה וזמן לספיגה.
- עלה, פרח – השלב בו ניתן לראות תוצרים . יוזמות מתגבשות, שיחות, תת דינמיקות בין חברים מובילים, חיבורים מעניינים. ישנה מערכת יציבה וגדלה, בה לצד המוביל כבר יש מנעד של חברים: המצטרפים החדשים, המוכרים ושגרירים ומובילי דעה, שנותנים כתף זה לזו, מייעצים בעת קושי ונותנים מילה טובה בעת הצלחה.
זו היא המערכת. לתפיסתי, ההדדיות והאותנטיות – בה אין הכרח או ‘צריך’, אלא יש קרקע ולתוכה כל אחד יכול ליצוק את שמתאים לו, וגם לבחור באיזו מידה מתאים לו להשתתף. אותה הקבלה של כל אחד כפי שהוא – מתקיימת לצד הצמיחה והבאת נושאי שיחה, חברי קהילה שיוצרים קשרים ומפגשים אישיים ביניהם תודות לה, תת-שותפות נרקמת. מגוון סוגי הקשרים, המתקיימים במקביל, לעיתים נראים לעין כתוצר – עלה ירוק, ולעיתים הם תת שכבה של העץ, נוכחת אך אינה נראית לעין. רמת השיתופיות בשלב הפרי מעצבת. אותו המגוון, הוא שמאפשר לענפי העץ להצמיח פרחים , פירות. נותן לכך טעם, כי הקהילה כבר הבשילה, והתפיסה לגביה היא כי זה לא רק מקום בו אני צורך, אלא אני מקבל ומכך יש לי גם בחירה ורצון – האם לתת.
עץ בוגר גדל גם לצמרת, ולנקודות המגע בין הקהילה לבין העולם מסביבה. הצמרת – מובילי דעת ושגרירים המייצגים את תפיסת עולמה כלפי המעטפת. אלו יכולים להיות שיתופי פעולה עם קהילות נוספות, שיתוף ידע כלפי חוץ, קידום פרויקטים ועוד.
הראייה שלי של קהילה כמערכת מקיימת. מערכת שהיא בהלימה עם הטבע, היא לקיחת השראה בצד לקיחת אחריות להצמיח כאן אנשים, שמתאגדים, נותנים ומקבלים, למען עצמם וגם למען הסביבה והחברה. התבונה וההישגים הטכנולוגיים המדהימים הם הפירות שלנו, בואו יחד נדאג שגם לעץ יהיו מים , אויר , שמש ורוח. כפי שלנו, תמיכה, הזנה, שיתופיות וערך. כך כל המארג שהוא אנחנו, יוכל להמשיך לשגשג.
אודות המחבר
השארת תגובה