זכיתי לחוות חוויה משנת חיים שנמשכה שנה. 15 גברים ונשים, ממגוון נקודות מבט, מתקבצים יחד פעם בשבוע למשך 9 שעות, וצוללים. הצלילה היא לכל הכיוונים: לעומק, לרוחב, לאורך ובעיקר לגובה.
מארג אנושי מלא מקצבים של א.נשים מכל הקשת: אינטגרציה טכנולוגית בסטארטאפים, יעוץ בתחום המזון, עריכת דין, עבודה סוציאלית, תכנון ערים, הנדסת מים, אקטיביסטית, פעילה בקידום נשים ושיוויון מגזרי, תקשורת, ניהול קהילות, משרד החקלאות, צבא, חינוך ועוד ועוד. הקשת היא גם של מקצועות וגם של נקודות השקה: רקע, גיל, דעות פוליטיות והשקפות עולם. כור היתוך חברתי אקולוגי שמזין את עצמו ומוזן כל העת בתמיכה: השקייה, גינון, הזנה, איוורור וחימום, כולם רק כשצריך.
עם שלישיית מוסקטרים.יות שמלווים ומנחים. יחד, כולם יצרו מרחב מלא בסקרנות ללמידה, שברו מוסכמות וליוו אותנו כשיצרנו אותן מחדש: אחרת.
תכנית העמיתים של מרכז השל היא התכנית הוותיקה והמוערכת בישראל בתחום הקיימות. התכנית מזמינה את המשתתפים: להכיר את המציאות הישראלית והעולמית מזווית אחרת, לשאול שאלות חדשות, להמשיג בדרכים אחרות בעיות, ולהתחיל לברוא יחד מציאות חדשה. זו לא תכנית העשרה – אלא מיועדת לאנשים שרוצים לפעול לשינוי חברתי.
מחשבות על המילה קיימות
גם המילה עצמה לא יכולה לתפוס את המהות, אז אנסה לשחק ולהציע שילוב של: נקודות המבט שלנו, משולבות במעשים תוך הקשבה לקצב של החברה והסביבה. מה המהירות\האיטיות שאנחנו זזים בתיעוש, כלכלה, צמיחה, גידולים מול מה קצב השימוש?
יחד, מכלול יצורים שחיים על הכדור מרכיבים פאזל: מערכת אקולוגית אנושית סביבתית בה העצים סופחים את מה שאיננו זקוקים לו, ופולטים אוויר נקי וראוי. יכולת ההתחדשות הזו קורית גם במים: בנהרות, אגמים ונחלים, באדמה, ובאוויר. מתי היא לא מתקיימת? כשהקצב מהיר יותר מיכולת חידוש המנגנון. למשל: עץ תפוח יפיפיה מלא בתפוחים אדומים מתוקים גדל לי בחצר, אני משקה, מדשן עודר את האדמה, מקשיב לקצב שבו התפוחים גדלים וקוטף כמה שאני זקוק באותו הרגע.
מערכת היחסים הזו שהייתה נכונה לאבות אבותינו השתנתה. הפכנו לכפר גלובלי, קרובים כמידת נקודת החיבור לווטסאפ, פייסבוק, מייל או האינסטגרם. פשוט ונגיש לדווח איפה אני ברעידות אדמה, והשפע – כל המוצרים שארצה זמינים לי (לרוב) במרחק של עד רבע שעה נסיעה או לחיצת כפתור. הצריכה שלנו מעץ התפוחים מהירה יותר, כי אנחנו לא רואים כמה ידיים “קוטפות” וירטואלית בו זמנית מאותו העץ, ויש שפע לכולם.
מהי קידמה?
מערך גמיש ומשתנה של רקמות חיות, בני אדם, בעלי חיים, צומחים שחולקים מרחב. יחד.
הטרידה אותנו מידי שבוע בתכנית השאלה, איך מעבירים את המסר לכמה שיותר? במילים שלי: איך זזים יחד, מתוך סקרנות ורצון לרווחה – ולא רק רווחים.
בעיני התשובה היא אמנות ההקשבה. היכולת לחוש פליאה, עניין וענווה אל מול מנגנוני טבע שהיו מיליוני שנים לפנינו, וגם יהיו כנראה אחרינו 🙂 איך משאירים את הסביבה שקיבלנו שופעת עבור הילדים שלנו, והילדים שלהם? מהי צמיחה כלכלית, מדוע נותרים כיסים ענקיים של עוני בעולם של שפע? ומה הקשר בין זה לבין משבר האקלים? היו לנו הרבה שאלות, וגם הבזקים של תשובות: שכל אחת.ד התחיל לקדם בעשייה היומיומית שלו.ה. משהו במרחב הזה, ששיקף לנו דעות, רעיונות, תקוות ואכזבות – היה קסם שמלווה אותי עד היום.
335 , לאורך 19 שנים!
מאות הבוגרות והבוגרים של תכנית העמיתים פרוסים ברחבי החברה הישראלית, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, מכל רחבי הארץ; אדריכלים ומשפטנים, פרסומאים ומתכננים, פוליטיקאים ואנשי תעשייה, מנהלים במגזר הציבורי ובמגזר השלישי, לצד בכירים בענפי התשתית, אנשי חינוך ואנשי מערכת הבריאות, ביניהם:
ניצן הורוביץ – עיתונאי חבר כנסת וראש מפלגת המחנה הדמוקרטי;
גלית כהן – סמנכ”לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד לאיכות הסביבה;
פרופ’ איתמר גרוטו – סמנכ”ל משרד הבריאות;
ד”ר סיהאם כעכוש עתמאנה – מנהלת מחלקת בריאות הציבור ביישוב באקה אל גרבייה;
אוריאל בבצ’יק – אדריכל ומנהל בניה ירוקה בעיריית תלאביב-יפו;
ריבה וולדמן – מנהלת המרכז לחינוך סביבתי של פארק מיחזור חיריה;
דב חנין – חבר כנסת לשעבר;
רם אייזנברג – אדריכל, מתכנן סביבתי ומרצה בטכניון;
חיים ריבלין – כתב טלוויזיה;
יובל תמרי – מנהל בית הספר האנתרופוסופי ע”ש לאה גולדברג בגבעתיים;
נעם שפר – מנהל כפר הנוער עיינות.
ד”ר חוסיין טרבייה – מייסד ומנכ”ל איגוד ערים לאיכות הסביבה, אגן בית נטופה;
אלון פילץ – מנכ”ל ובעלים דיזינגוף סנטר;
ועוד רבים וטובים.
יחד אנחנו קהילה בתנועה, זורמת ומשתנה. לומדת ונזכרת, משלבת וחוקרת. תומכת.
טיפ שווה!
השנה השל יצאו במספר קורסים ותוכניות אינטרנטיות, כדי לאפשר לכמה שיותר לקדם אדוות של שינוי יחד. הסקרנות וההרפתקה זמינה גם לכם.ן.
אודות המחבר
השארת תגובה