מדידת אימפקט חברתי סביבתי בקהילות 

איך נוכל למדוד אימפקט של פעילות\תוכנית מבוססת קהילה?

כולנו רוצים לקדם עשייה ושינוי משמעותי – חברתי , סביבתי, כלכלי או גם וגם. השיח העוסק באימפקט הוא רחב ומקיף מגמות, הגדרות, וקהלי יעד עם ריבוי שחקנים: ממשלה, מגזר עסקי, תאגידים, חברה אזרחית, יזמים.ות, גופים למטרות רווח, ללא מטרות רווח ועוד. מה הכוונה באימפקט חברתי \ סביבתי? אימפקט מוגדר כשהשפעה של מוצר\שירות\ארגון, על הסביבה או החברה – שקורה כתוצאה מפעולה, תוכנית או מדיניות של אנשים.

השאלה : מאיפה מתחילים? מעסיקה את כולם. 

במאמר אסרוק את מבנה האקוסיסטם הקיים בזירת האימפקט, ואציג שני כלים למדידת השפעה חברתית – כלכלית – סביבתית. המאמר הינו חלק מסדרת מאמרים בנושא אימפקט, מדידה וקהילות. 

מיפוי אקוסיסטם זירת האימפקט :

אז בעצם, לפני שיוצאים לדרך: למה למדוד השפעה חברתית \ סביבתית \ כלכלית? 

מגוון סיבות, כולן תורמות להצלחת הארגון:

1. אחריות: יכולת מתן דיווח ופידבקים מגובים בדאטה ודוחות
2. גיוס כספים: דרך מדידת האימפקט והצגת התוצאות, ניתן להראות מה נעשה עד עתה במשאב X ומה יתאפשר בגיוס משאב Y.
3. שיפור ולמידה: ממצאי המדידה יכולים להוביל לשיפור הפעילות, לתוצאות טובות יותר עבור בעלי העניין.
4. שיתופי פעולה: שיתוף ארגונים אחרים בממצאי המדידה וקידום שיתופי פעולה (כלכליים, חברתיים, חוצי מגזרים).
5. שיווק ותקשורת: דאטה וסיפורים אישיים מהפעילות יסייעו לקידום הארגון.
6. קבלת החלטות: מדידת השפעה מייצרת תובנות ותומכת בקבלת החלטות מיטיבות ומבוססות. 

סוגי איסוף הדאתא יכולים להיות: סקרנים, שאלונים, קבוצות מיקוד, איסוף דאטה משגרת הפעילות, ראיונות ועוד.

• כלים לשאלונים אונליין שיוכלו לעזור:  Survey Monkey, Typeform, Google forms
• כלים לאיסוף דאטה אונליין שיכולים לעזור:  Excel , Mindmap, Coogle , Airtable

וכן יש גם כלים לאיסוף דאטה אופליין, שלא אגע בהם במאמר הזה. 

כדי לוודא שאנחנו מודדים באופן יעיל, סקרתי שתי מתודולוגיות קיימות למדידת אימפקט. אחרי המודל אסכם כל אחד מהן ליתרונות וחסרונות.

כלי 1: חברת Infucos 

חברת ייעוץ גלובלית בנושאי מדידה.

מחלקת את המדידה כלפי חוץ – מול בעלי העניין או החברים בקהילה, למשל מודדת את ההשפעה על (1) לכידות חברתית, (2) שלום ומניעת סכסוכים, (3) מציאת תעסוקה, (4) שיוויון מגדרי, (5) אנשים עם מגבלה, (6) ספורט, (7) בריאות ואיכות חיים, (8) חינוך. כלפי פנים – בתוך הארגון, למשל מודדת (1) פיתוח הארגון, (2) פיתוח שותפויות, (3) שינויים מערכתיים והתנהגותיים.

כמו שמופיע בתרשים כאן: 

מוכנים? קבלו את השביעייה הפותחת של INFOCUS, שמציעה שבעה שלבים למדידה:

שלב 1:   בחירת גישה – דרך המדידה 

שלב זה כולל יצירת חזון, לשם מה מודדים? מהי הבעיה עליה רוצים לענות?

לאחר מכן, ניטור, הערכה ומחקר , בחירת מחוונים (אינדיקטורים) מה מודדים, מי מעורב במדידה? האם ההנהלה, המתנדבים? היועצים? גם וגם?

לדוגמא,  סטארטאפ שמקדם אפליקציה שעוזרת לאנשים עם מגבלה, לקויי ראייה\עיוורים לנווט. המטרה היא לשפר את תחושת העצמאות שלהם לנווט, וגם ליצור יותר מקומות בהם יש טכנולוגיות ניווט לאוכלוסיות הזקוקות לה. אגב האפליקציה המדהימה נקראת Right Hear!

אני אבחר למדוד את : 

• כמות המשתמשים שלא משתמשים בכלבי נחייה לאורך חצי שנה מאז זמן תחילת השימוש , והשתמשו לפני כן. 
• משך הזמן שצפוי לקחת לאדם מול משך הזמן בפועל (ביצעו הנחיה שונה ממה שהורתה האפליקציה) והצליחו בכוחות עצמם להגיע?
• כמות בעלי העסקים בישראל שהתקינו את השירותים במתחם שלהם על פני חצי שנה בה הייתה פעילות?
• סוגי בעלי העסקים בישראל (קמעונאות, מזון, תחבורה, אקדמיה)  שהתקינו את השירותים במתחם שלהם על פני חצי שנה בה הייתה פעילות?
• כמות המנכ”לים\מנהלים בכירים שהייתה להם היכרות מוקדמת עם אנשים עם מגבלה במשפחה או במעגל הרחוק שגם התקינו את המערכת במתחם?
• כמות העסקים שהמליצו לקולגות שלהם להתקין את המערכת? 

שלב 2: בחירת מיקוד – היכן מתמקדים

בעזרת יישום של TOC – תיאוריית השינוי (Theory of Change) 

בחרנו להתמקד בבעלי העסקים, היות שעבור המשתמשים האפליקציה ללא עלות. שווה לבדוק:

א. תשומות: מה אנו משקיעים בפרויקט? 

• אנשי מכירות בשטח, חומרי הסברה, הכשרת משתמשים, חומרי שיווק.

ב. פעילות: מה נעשה כדי להביא את השינוי הרצוי? 

• פניות יזומות לבעלי מתחמים וחברות, איסוף דאטה מאלו שמותקנים בהם

ג. תפוקות: מה ישתנה בטווח הקצר? 

• קיצור מעגל המכירה מיצירת הקשר ועד להתקנה

ד. תוצאות: מה התועלות שנרצה להשיג בקנה מידה רחב יותר? 

• הגדלת כמות העסקים בהם מותקנים פי 5 בשנה הקרובה. מ20 ל-100.

ה. השפעה (אימפקט): מה המטרה \ מה ישתנה לטווח הרחוק? 

• בעלי עסקים יצרו קשר יזום לרכישה והתקנה, המלצות מפה לאוזן, מיפוי צרכים ותכנון מרחבים באופן שלוקח בחשבון צרכים של אנשים עם מגבלת ראייה למשל מרחק שירותים, פתחים לכניסת כלבי נחייה, מקומות לעצירה ומנוחה ועוד.

4 שאלות שכדאי לשאול: 

• עד איזו מידה התוצאות נגרמו על ידי הפעילות שלי?
• מה התפוקות? תוצאות טווח האמצע של הפעילות שלי?
• מה השינויים החברתיים לטווח הקצר (תוצאות) ולטווח הארוך (אימפקט) של הפעילות שלי?
• מהי הרמה שרוצים למדוד? רמת היחיד, הקהילה, החברה

הכנת “טביעת אצבע ארגונית”. יצירת סדר עדיפויות, ניסוח שאלות לומדות : חוקרות שניתן להסיק מהן מסקנות ללמידה ושיפור, באמצעות תיאוריית השינוי, מאפשרת לראות את התהליך שלי עד לתוצאות.

שלב 3: פיתוח מחוונים (אינדיקטורים) שמודדים את הבעיה. עד איזה היקף השגת את המטרות לטווח הקצר ולטווח ארוך? 

כדאי להבדיל בין מחוונים של תוצאה (Outcome) שקשורים למטרה, לבין 

המחוונים של אימפקט (Impact) השפעה הקשורים לתכלית\ליעד של הארגון.

שלב 4: תכנון איסוף הדאטה

שאלות שכדאי לשאול:

• מה הכלים שתרצה להשתמש בהם? כלים בעלי תוקף מקובל או מותאמים עבורי? (למשל מדגם אנונימי \ שאלון \ סקר)
• האם יש מקום ליצירתיות בשיטת איסוף הדאטה?
• האם הדאטה מכיל נתונים כמותיים, איכותיים או גם וגם?

שלב 5: פיתוח כלי איסוף הדאטה 

חשוב לשים לב:

• להיות מודעים לכך שלכולנו יש הטיות, להשתדל להימנע מהן ככל הניתן
• שימוש בשאלונים קיימים
• פיתוח שאלונים מותאמים (לפי מה שנבחר בשלב 4)

שלב 6: איסוף וניהול הדאטה

• הכנת והדרכת הצוות
• מציאת תוכנות מתאימות

שלב 7: שימוש, לימוד והסקה מהדאטה

• יצירת הסיפור של הארגון שלנו : מה קרה כתוצאה מהפעילות שלי?
• הכנת הדאטה, הצגתו 
• פירוש והסקת מסקנות 

*טיפ של אלופים: ניתן לסדר את הדאטה מראש באופן בו הוא מחולק לפי המוטבים מהקהילות שסביב העשייה, אליהם אדווח בהמשך:

1. עבור משקיעים
2. עבור הצוות ללמידה והערכה
3. עבור שיתוף בעלי העניין
4. עבור דו”ח שנתי
5. עבור צרכי שיווק

יתרונות: המודל מכוון תוצאות ולאור התוצאה הרצויה גוזר את הפעילות. לצד התוצאות מכליל גם שאלונים ונתונים איכותיים וכמותיים – מגוון מעגלי השפעה וטווחים.

חסרונות: מתממשק רק עם תיאוריית השינוי – מכוון תוצאה. ללא מתדולוגיות נוספות הקיימות בשוק.

כלי 2: חברת Sopact 

החברה מעצימה הון עם מטרה. מובילת דעה בתחום השקעות האימפקט. פיתחה את הפלטפורמה בענן The Impact Cloud® platform שמאפשרת לגופי השקעה פריסת ההון בהשקעות ברות קיימא ברחבי העולם.

SOPACT מציעים 8 שלבים לקראת המדידה:

שלב 1: אל תתחילו מאפס. חקרו משאבים קיימים.

שלב 2: תיאוריית השינוי TOC – מקשרת בין הראיות לבין האימפקט הרצוי. 

התחלה מהבנת מהי הבעיה שמנסים לפתור? (כמו בכלי הקודם) 

ראו תרשים מטה. 

שלב 3: פיתוח מטריקות – מחוונים מותאמים למיזם.

שלב 4: בדיקת איכות המחוונים* (אינדיקטורים שנבח למדוד) שנבחרו: 

כדאי לשאול לגבי המחוונים :

• האם מדידים?
• האם מקיפים?
• האם בבחירה יש איזון בין מדדים איכותיים לכמותיים?

שלב 5: פעולה כמכלול: התוכן של המחוונים יכול להיות מפוענח בהרבה דרכים שונות. למשל מדידת הכנסה נמוכה: מה המשמעות? האם מדובר באדם שבבעלותו פחות מ-1000 דולר או יותר מ10,000?

למרות שניסוח המחוון יהיה על ידי (מנקודת המבט שלי), יכול להיות שתהיה לו משמעות שונה עבור בעלי עניין שונים. למשל עבור צעיר ממדינה מפותחת לעומת צעיר ממדינה מפתחת. לכן, כדאי להגדיר באופן מדוייק ככל הניתן למה הכוונה, כולל הכנת חומרי עזר לקריאה והעמקה – איך בחרנו, ואיך הגענו לדאטה.

שלב 6: קישור עם SDGs יעדי הפיתוח Sustainable Development Goals- בשנת 2015 מופו 17 אתגרים גלובליים שעלינו לפתור עד שנת 2030 על מנת להבטיח חיים עבורנו ועבור הדורות שיבואו אחרינו. האתגרים נוגעים במכלול הנושאים גם חברתיים וגם סביבתיים. לדוגמא: אפס רעב, מים נקיים, מגוון ביולוגי, שיוויון מגדרי, גישה לחינוך איכותי לכולם, שותפות בין מגזרים ועוד ועוד. להעמקה מוזמנים לקרוא את המאמר: קהילה ואימפקט: מעשים טובים, כסף טוב וקהילה, וכן להצטרף לקהילת SDG ישראל. 

הערה: בחלק הבא בסדרה על מדידה ואימפקט בקהילות אתייחס בהרבה לSDGs יעדי הפיתוח בר קיימא. 

שלב 7: קישור ל- IMP – Impact Measurement Project שניסחו 5 שאלות מדידות גם למשקיעים, לקהילה, לארגון, להבנת בעלי העניין (הקהילה), סוג האימפקט, עומקו, תרומתך להשגתו והסכנות הטמונות שיש לשקול.

 שלב 8: סנכרון דאטה בין מקורות שונים, בעלי עניין מגוונים, סקרים, תוצאה ופעילות (תפעול הארגון) עם המחוונים שנבחרו למדידת האימפקט. סנכרון הדאטה מאפשר מעקב אחרי ההתקדמות, בנייה של מודל חסין ככל הניתן ומבוסס ראיות, והשפעה הדדית על בעלי העניין באופן תדיר. על הצגת הדאטה להיות באופן שתומך את הצהרת המשימה של הארגון. 

היתרונות של המודל – שיטתי , מאפשר להרחיב באופן תהליכי את ההתקדמות של הארגון. מתממשק למתדולוגיות קיימות. 

החסרונות –  לא ניתן לכמת כל שלב אלא רק בסוף, רק בהינתן שיש מקורות שונים לדאטה ניתן להשוות בין ארגונים שונים.

סקרתי שני כלים מקיפים למדידת אימפקט חברתי בקרב בעלי העניין וקהילות. 

חשוב לשים לב בעיני ששאלונים הם חלק חשוב באיסוף דאטה, אבל הם יכולים להיות חד מימדיים – פידבק לפני ואחרי תהליך. חשוב להבחין בין שאלונים ועוד לבין איסוף תוצאות:

1. תוצאות במונחי תשומות מול תפוקות. מה המשאבים שהשקענו ומה התפוקה שהתקבלה?
2. תוצאות מבוססות תהליך עם או ללא דירוג שמדרג התקדמות, יחד עם הבנה של היעילות של התוכנית\פעילות והסיכונים.
3. שאלונים לא יכולים לאסוף תוצאות. לשם כך מומלץ להשתמש במחוונים (אינדיקטורים) מוגדרים – לפני שיוצאים לדרך. שאלונים גם עלולים להיות מושפעים מהעבר: ממערכות היחסים הקודמות למדידה, מהרצון לתקף השקעה, מנסח השאלון יכול להיות מוטה, כלומר השפעה מסקרים שנשאלו בעבר והסקת מסקנות לגבי הרלוונטיות של הסקר הנוכחי.
4. תיעדוף ורלוונטיות: איסוף ממגוון מקורות ככל האפשר. בחירת הדאטה שמראה קשר סיבתי לבעיה עליה רוצים לענות. לבחור באיזה קהלי יעד מתמקדים: האם בקהל מצומצם או רחב? הבנת המשאבים שלי לפני היציאה לדרך. 
5. מערכות יחסים לפני הכל! האימפקט צריך להיות מותאם לצרכים של הארגון. עיצוב והצגה של הדאטה צריך לשקף את המורכבות של מערכת היחסים עם כלל המעורבים: עם תוכנית פעולה, עם השותפים, עם הקהילה, עם המוצר \ השירות, עם הפרויקטים ועם המשתתפים בפעילות. יחד עם כל כלי המדידה, יש להיות קשובים לקצב היכולת להטמעה של התהליך, לצוות ולמוטיבציות שלו, למערכות היחסים בקהילה כלפי פנים, ואיך אלו משפיעים על האימפקט כלפי חוץ? כדאי לבחור אנשי מקצוע בעלי מוטיבציה וחיבור אישי לנושא, שיחד עם מקצועיות יכולים להביא גם סקרנות לתהליך 🙂

זה חלק ראשון מסדרת מאמרים על מדידת אימפקט וקהילות.

רוצים להתעדכן על המאמרים הבאים? תשאירו פרטים כאן למטה נשתמע 🙂

הפניות והעמקת קריאה:

1. https://www.undp.org/content/dam/ukraine/docs/DG/socinnov/7%20Steps%20to%20Effective%20Impact%20Measurement_v3_13.12.16%20(1).pdf
2. https://www.sopact.com/social-impact-measurement
3. https://impactmanagementproject.com/wp-content/uploads/IMP_Using_Self-Reported-Data_150519vf.pdf?fbclid=IwAR0S5ilQZsuc6CpDbDWNl-vMA3YY5YsYnARTOT2hTOw73gOW7MszyrZ8FxU
4. https://donorbox.org/nonprofit-blog/measuring-nonprofit-social-impact/
5. https://www.bitc.org.uk/sites/default/files/social_impact_measurement_and_metrics_may_2015.pdf
6. https://www.sopact.com/theory-of-change