מדידת אימפקט חברתי סביבתי בקהילות

 איך נוכל למדוד אימפקט חברתי של פעילות\תוכנית המבוססת על קהילה ובעלי עניין? 

כולנו רוצים לקדם עשייה ושינוי משמעותי – חברתי , סביבתי, כלכלי או גם וגם. השיח העוסק באימפקט רחב ומקיף מגמות, הגדרות וקהלי יעד רבים. ניתן למצוא מגזרים שונים כדוגמת; המגזר הציבורי (ממשלה) ,המגזר העסקי, תאגידים, חברה אזרחית, יזמים.ות, גופים למטרות רווח וללא מטרות רווח ועוד. 

השאלה : מאיפה מתחילים? מעסיקה את כולם. 

במאמר אסרוק את מבנה האקוסיסטם הקיים בזירת האימפקט, ואציג 2 כלים למדידת השפעה חברתית – כלכלית – סביבתית. המאמר הינו חלק מסדרת מאמרים בנושא אימפקט, מדידה וקהילות. 

רגע לפני,

מה המשמעות של אימפקט?

רגע לפני המיפוי והשחקנים.

מה זה אימפקט? איך מגדירים אימפקט

לכולנו יש השפעה מסוימת, בעצם קריאת המאמר כנראה שאנו מדליקים מחשב, צורכים חשמל ואנרגיה שיש לו השפעה. יש להבחין בין השפעה – שיש לכל אחד ואחת לבין אימפקט.

את המונח אימפקט, תבעה קרן ההשקעות Rockerfeller בשנת 2008, לאחר המשבר הכלכלי של 2007 וההבנה כי יש צורך להתאגד ולקדם את ההשפעה לטובה על החברה והסביבה, כשלובה בצמיחה הכלכלית. משמעותה, השפעה חברתית או סביבתית לצד תשואה כלכלית מדידה. 

 יש 3 תנאים על מנת שחברה או ארגון יוגדרו כאימפקט:

1. כוונתיות – רצון לענות על אתגר או בעיה חברתית או סביבתית
2. רווחים – תשואה כלכלית (מידת התשואה על הסקאלה בין תעדוף החזר קודם לבין השפעה חברתית סביבתית קודם משתנה יכולה להיות תשואת שוק או פחות ממנה, תלוי במדיניות הארגון ובמידה ופונה למשקיע – גוף ההשקעה.)
3. מדידה – התחייבות למדידת התוצאות בשטח, בדיקה האם התוצאות אכן עונות – משפיעות לחיוב או מצמצות את הבעיה שאותה הגדרנו בסעיף 1.

בעבר גופים ושחקנים רבים הגדירו אמות מדידה אישיות לארגון, כיום, נכון לשנת 2020 ישנה אחידות סביב הSDGs, ומכשירי מדידת אימפקט נוספים שנכיר יחד בהמשך המאמר.

מיפוי אקוסיסטם זירת האימפקט

חשוב לציין שהיום גם המיפוי הזה עובר שינויים, אבל עוזר למפות ולתת מסגרת.

למה כדאי למדוד אימפקט? 

הסיבות רבות ומגוונות בסופו של דבר, כולן תורמות להצלחת הארגון:

1. אחריות: יכולת מתן דיווח ופידבקים מגובים בדאטה ודוחות
2. גיוס כספים: דרך מדידת האימפקט והצגת התוצאות, ניתן להראות מה נעשה עד לרגע נתון  במשאב X ומה יתאפשר בגיוס משאב Y.
3. שיפור ולמידה: ממצאי המדידה יכולים להוביל לשיפור הפעילות, לתוצאות טובות יותר עבור בעלי העניין.
4. שיתופי פעולה: שיתוף ארגונים אחרים בממצאי המדידה וקידום שיתופי פעולה (כלכליים, חברתיים, חוצי מגזרים).
5. שיווק ותקשורת: דאטה וסיפורים אישיים מהפעילות יסייעו לקידום הארגון.
6. קבלת החלטות: מדידת השפעה מייצרת תובנות ותומכת בקבלת החלטות מיטיבות ומבוססות. 

מספר כלים חינמיים שיוכלו לעזור כבר היום במדידת האימפקט בעסק שלך! 

שאלונים אונליין:  Survey Monkey, Typeform, Google forms

איסוף דאטה ויצירת מפות שיתופי פעולה:  Sheets , Mindmap, Coogle , Airtable

קיימים כלים נוספים לאיסוף דאטה OFFLINE עליהם אספר בבלוג בשבוע הבא.. STAY TUNED 🙂

כדי לוודא שאנו מודדים באופן יעיל, בחרתי לסקור שתי מתודולוגיות קיימות למדידת אימפקט. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות – כמו כל דבר בחיים 🙂

כלי 1: חברת Infucos 

חברת ייעוץ גלובלית בנושאי מדידה, המציעה שבעה שלבים למדידה שכבר נצלול לתוכם. רגע לפני: 

אבחנה בין מדידה כלפי פנים: בדיקת ההתקדמות של הארגון שלי על פני ציר זמן ועומק התהליך;

לבין מדידה כלפי חוץ: באיזה אופן העשייה של הארגון שלי משפיעה על קהלי היעד איתם אני במגע?

גם חברה Infocus, מחלקת את המדידה כלפי חוץ: מקבלי השירותים, היא מודדת (1) לכידות חברתית, (2) שלום ומניעת סכסוכים, (3) מציאת תעסוקה, (4) שיוויון מגדרי, (5) אנשים עם מגבלה, (6) ספורט, (7) בריאות ואיכות חיים, (8) חינוך. כלפי פנים: בתוך הארגון, היא מודדת

(1) פיתוח הארגון

(2) פיתוח שותפויות

(3) שינויים מערכתיים והתנהגותיים

מוכנים? קבלו את השביעייה הפותחת>>

שלב 1:   בחירת גישה – בחירת דרך המדידה 

שלב זה כולל יצירת חזון, לשם מה מודדים? מהי הבעיה עליה רוצים לענות?

לאחר מכן, ניטור, הערכה ומחקר , בחירת מחוונים (אינדיקטורים) מה מודדים, מי מעורב במדידה? האם ההנהלה, המתנדבים? היועצים? גם וגם?

דוגמא: יש לי ארגון שמקדם אפליקציה שעוזרת לאנשים עם מגבלה, לקויי ראייה\עיוורים לנווט. המטרה היא לשפר את תחושת העצמאות שלהם לנווט, וגם ליצור יותר מקומות בהם יש טכנולוגיות ניווט לאוכלוסיות הזקוקות לה. אגב האפליקציה המדהימה נקראת Right Hear!

אני אבחר למדוד: 

• כמות המשתמשים שלא משתמשים בכלבי נחייה לאורך חצי שנה מאז זמן תחילת השימוש , והשתמשו לפני כן. 
• משך הזמן שצפוי לקחת לאדם מול משך הזמן בפועל (ביצעו הנחיה שונה ממה שהורתה האפליקציה) והאם אצליחו להגיע בכוחות עצמם?
• כמות בעלי העסקים בישראל שהתקינו את השירותים במתחם שלהם על פני חצי שנה בה הייתה פעילות
• סוגי בעלי העסקים בישראל (קמעונאות, מזון, תחבורה, אקדמיה)  שהתקינו את השירותים במתחם שלהם על פני חצי שנה בה הייתה פעילות
• כמות המנכ”לים\מנהלים בכירים שהייתה להם היכרות מוקדמת עם אנשים עם מגבלה במשפחה או במעגל הרחוק שגם התקינו את המערכת במתחם. 
• כמות העסקים שהמליצו לקולגות שלהם להתקין את המערכת 

שלב 2: בחירת מיקוד – היכן מתמקדים

בעזרת יישום של TOC – תיאוריית השינוי (Theory of Change) 

א. תשומות: מה אנו משקיעים בפרויקט?

ב. פעילות: מה נעשה כדי להביא את השינוי הרצוי?

ג. תפוקות: מה ישתנה בטווח הקצר?

ד. תוצאות: מה התועלות שנרצה להשיג בקנה מידה רחב יותר

ה. השפעה (אימפקט): מה המטרה \ מה ישתנה לטווח הרחוק?

4 שאלות לשים לב: 

• באיזו מידה התוצאות נגרמו על ידי הפעילות שלי?
• מהן התפוקות? 
• מהן תוצאות טווח האמצע של הפעילות שלי?
• מהם השינויים החברתיים לטווח הקצר (תוצאות) ולטווח הארוך (אימפקט) של הפעילות שלי?
• מהי הרמה שאנו רוצים למדוד? רמת היחיד, הקהילה, החברה

הכנת “טביעת אצבע ארגונית”. יצירת סדר עדיפויות, ניסוח שאלות לומדות : חוקרות שניתן להסיק מהן מסקנות ללמידה ושיפור. 

דוגמא עם יישום השאלות והתשובות:

שלב 3: פיתוח מחוונים (אינדיקטורים) שמודדים את הבעיה. עד איזה היקף השגת את המטרות לטווח הקצר ולטווח ארוך? 

כדאי להבדיל בין מחוונים של תוצאה (Outcome) שקשורים למטרה, לבין 

המחוונים של אימפקט (Impact) השפעה הקשורים לתכלית\ליעד של הארגון.

שלב 4: תכנון איסוף הדאטה

שאלות שכדאי לשאול:

• מה הכלים שתרצה להשתמש בהם? כלים בעלי תוקף מקובל או מותאמים עבורי? (למשל מדגם אנונימי \ שאלון \ סקר)
• האם יש מקום ליצירתיות בשיטת איסוף הדאטה?
• האם הדאטה מכיל נתונים כמותיים, איכותיים או שמא גם וגם?

שלב 5: פיתוח כלי איסוף הדאטה 

חשוב לשים לב:

• להיות מודעים לכך שלכולנו יש הטיות, להשתדל להימנע מהן ככל הניתן
• שימוש בשאלונים קיימים
• פיתוח שאלונים מותאמים (לפי מה שנבחר בשלב 4)

שלב 6: איסוף וניהול הדאטה

• הכנת והדרכת הצוות
• מציאת תוכנות מתאימות

שלב 7: שימוש, לימוד והסקה 

• יצירת הסיפור של הארגון שלנו : מה קרה כתוצאה מהפעילות שלי?
• הכנת הדאטה, הצגתו 
• פירוש והסקת מסקנות 

*טיפ של אלופים:

ניתן לסדר את הדאטה מראש באופן בו הוא מחולק לפי המוטבים אליהם אדווח בהמשך:

1. עבור משקיעים
2. עבור הצוות ללמידה והערכה
3. עבור שיתוף בעלי העניין
4. עבור דו”ח שנתי
5. עבור צרכי שיווק

יתרונות: המודל מכוון תוצאות ולאור התוצאה הרצויה גוזר את הפעילות. לצד התוצאות מכליל גם שאלונים ונתונים איכותיים וכמותיים – מגוון מעגלי השפעה וטווחים.

חסרונות: מתממשק רק עם תיאוריית השינוי – מכוון תוצאה. ללא מתודולוגיות נוספות הקיימות בשוק.

כלי 2: חברת Sopact 

החברה מעצימה הון עם מטרה. מובילת דעה בתחום השקעות האימפקט. פיתחה את הפלטפורמה בענן The Impact Cloud® platform שמאפשרת לגופי השקעה פריסת ההון בהשקעות ברות קיימא ברחבי העולם.

מציעים 8 שלבים לקראת המדידה:

שלב 1: אל תתחילו מאפס. חקרו משאבים קיימים.

שלב 2: תיאוריית השינוי TOC – מקשרת בין הראיות לבין האימפקט הרצוי. 

התחלה מהבנת מהי הבעיה שמנסים לפתור? (כמו בכלי הקודם) 

ראו תרשים מטה. 

שלב 3: פיתוח מטריקות – מחוונים מותאמים למיזם.

שלב 4: בדיקת איכות המחוונים שנבחרו: 

כדאי לשאול את עצמנו:

• האם מדידים?
• האם מקיפים?
• האם בבחירה יש איזון בין מדדים איכותיים לכמותיים?

שלב 5: פעולה כמכלול: התוכן של המחוונים יכול להיות מפוענח בהרבה דרכים שונות. למשל מדידת הכנסה נמוכה: מה המשמעות? האם מדובר באדם שבבעלותו פחות מ-1000 דולר או יותר מ10,000?

למרות שניסוח המחוון יהיה על ידי (מנקודת המבט שלי), יכול להיות שתהיה לו משמעות שונה עבור בעלי עניין שונים. למשל עבור צעיר ממדינה מפותחת לעומת צעיר ממדינה מתפתחת. לכן, כדאי להגדיר באופן מדויק ככל הניתן למה הכוונה, כולל הכנת חומרי עזר לקריאה והעמקה – איך בחרנו, איך הגענו לדאטה.

שלב 6: קישור עם SDGs יעדי הפיתוח Sustainable Development Goals- בשנת 2015 מופו 17 אתגרים גלובליים שעלינו לפתור עד שנת 2030 על מנת להבטיח חיים עבורנו ועבור הדורות שיבואו אחרינו. האתגרים נוגעים במכלול הנושאים גם חברתיים וגם סביבתיים. לדוגמא: אפס רעב, מים נקיים, מגוון ביולוגי, שיוויון מגדרי, גישה לחינוך איכותי לכולם, שותפות בין מגזרים ועוד ועוד. להעמקה מוזמנים לקרוא את המאמר: קהילה ואימפקט: מעשים טובים, כסף טוב וקהילה, וכן להצטרף לקהילת SDG ישראל. 

הערה: בחלק הבא בסדרה על מדידה ואימפקט בקהילות אתייחס בהרבה לSDG’s יעדי הפיתוח בר קיימא. 

שלב 7: קישור ל- IMP – Impact Measurement Project ניסחו 5 שאלות מדידות גם למשקיעים, לקהילה, לארגון, להבנת בעלי העניין (הקהילה), סוג האימפקט, עומקו, תרומתך להשגתו והסכנות הטמונות שיש לשקול.

 שלב 8: סנכרון דאטה בין מקורות שונים, בעלי עניין מגוונים, סקרים, תוצאה ופעילות (תפעול הארגון) עם המחוונים שנבחרו למדידת האימפקט. סנכרון הדאטה מאפשר מעקב אחרי ההתקדמות, בנייה של מודל חסין ככל הניתן ומבוסס ראיות והשפעה הדדית על בעלי העניין באופן תדיר. על הצגת הדאטה להיות באופן שתומך את הצהרת המשימה של הארגון. 

היתרונות של המודל – שיטתי , מאפשר להרחיב באופן תהליכי את ההתקדמות של הארגון. מתממשק למתודולוגיות קיימות. 

החסרונות –  לא ניתן לכמת כל שלב אלא רק בסוף, רק בהינתן שיש מקורות שונים לדאטה ניתן להשוות בין ארגונים שונים.

לסיכום מדידת אימפקט

סקרתי שני כלים מקיפים למדידת אימפקט חברתי בקרב בעלי העניין וקהילות. 

דאטה יכולה להפוך לחוויה

חשוב לשים לב בעיני ששאלונים הם חלק חשוב באיסוף דאטה, אבל הם יכולים להיות חד מימדיים – פידבק לפני ואחרי תהליך. חשוב להבחין בין שאלונים ועוד לבין איסוף תוצאות:

1. תוצאות במונחי תשומות מול תפוקות. מהם המשאבים שהשקענו ומה התפוקה שהתקבלה?
2. תוצאות מבוססות תהליך עם או ללא דירוג שמדרג התקדמות, יחד עם הבנת  היעילות של התוכנית\פעילות והסיכונים.
3. שאלונים לא יכולים לאסוף תוצאות. לשם כך מומלץ להשתמש במחוונים (אינדיקטורים) מוגדרים – לפני שיוצאים לדרך. שאלונים גם עלולים להיות מושפעים מהעבר: ממערכות היחסים הקודמות למדידה, מהרצון לתקף השקעה, מנסח השאלון יכול להיות מוטה, כלומר השפעה מסקרים שנשאלו בעבר והסקת מסקנות לגבי הרלוונטיות של הסקר הנוכחי.
4. תיעדוף ורלוונטיות: איסוף ממגוון מקורות ככל האפשר. בחירת הדאטה שמראה קשר סיבתי לבעיה עליה רוצים לענות. לבחור באיזה קהלי יעד מתמקדים: האם בקהל מצומצם או רחב? הבנת המשאבים שלי לפני היציאה לדרך. 
5. מערכות יחסים לפני הכל! האימפקט צריך להיות מותאם לצרכים של הארגון. עיצוב והצגה של הדאטה צריך לשקף את המורכבות של מערכת היחסים עם כלל המעורבים: עם תוכנית פעולה, עם השותפים, עם הקהילה, עם המוצר \ השירות, עם הפרויקטים ועם המשתתפים בפעילות. יחד עם כל כלי המדידה, יש להיות קשובים לקצב היכולת להטמעה של התהליך, לצוות ולמוטיבציות שלו, למערכות היחסים בקהילה כלפי פנים, ואיך אלו משפיעים על האימפקט כלפי חוץ? כדאי לבחור אנשי מקצוע בעלי מוטיבציה וחיבור אישי לנושא, שיחד עם מקצועיות יכולים להביא גם סקרנות לתהליך 🙂

דאטה יכולה להישמע כאיום, אבל היא טומנת בה גם הזדמנות. הפכו אותה לכלי חוויתי, שמערב את בעלי העניין. מאפשר להם סיי (say) ומערב אותם באבני הדרך של הארגון שלכם. יש לאנשים איתם אנו עובדים, שחווים את הפעילות שלנו, ידע שווה זהב.

אם רק ניתן להם את הבמה לשתף.

מכירים כלים שלא הופיעו? יש לכם אינסייט מעניין? מוזמנים ליצור קשר!

זה חלק ראשון מסדרת מאמרים על מדידת אימפקט וקהילות. רוצה לקבל עדכונים כל פעם שיש תוכן חדש?

הפניות:

• https://www.undp.org/content/dam/ukraine/docs/DG/socinnov/7%20Steps%20to%20Effective%20Impact%20Measurement_v3_13.12.16%20(1).pdf
• https://www.sopact.com/social-impact-measurement
• https://impactmanagementproject.com/wp-content/uploads/IMP_Using_Self-Reported-Data_150519vf.pdf?fbclid=IwAR0S5ilQZsuc6CpDbDWNl-vMA3YY5YsYnARTOT2hTOw73gOW7MszyrZ8FxU
• https://donorbox.org/nonprofit-blog/measuring-nonprofit-social-impact/
• https://www.bitc.org.uk/sites/default/files/social_impact_measurement_and_metrics_may_2015.pdf
• https://www.sopact.com/theory-of-change