כשהיינו קטנים, ההורים לימדו אותנו להיות אדיבים. לעשות טוב. בבית הספר לימדו אותנו שהעולם מכיל משאבים, טבע, מדינות, חברות, שפות שונות, גבולות וכלכלות.
כשגדלנו, קצת שכחנו מכל אלו. שכחנו – איך שיחקנו יחד בבוץ, חברנו לחברי הכיתה, והשתובבנו בשמחה באירועים חברתיים סביב המדורה. כשגדלנו, השתובבות התחלפה בחיי עבודה וקריירה, שגרת חיים מונוטונית שאימצנו לעצמנו. מה לגבי הכיף, ההתרגשות השמחה? הוא שמור לאירועים החברתיים. מסיבות, חגיגות וימי הולדת.
האם תהיתם פעם, האם יש יותר מזה? האם אני יכול לעבוד בצד אנשים שמרגשים אותי, שמשרים עליי השראה? שמקדמים שינוי חברתי ויחד מתלבטים איך נכון להשפיע על המשאבים שלנו? הטבע שלנו? על המדינות החברות? הכלכלות?
האם יש דרך אמיתית להשפיע על החיים שלי? השיח והערכים שאני חי לפיהם? אני יודעת, זה נשמע עצום. אדיר. אוטופי. שינוי? “בואו נשאיר את זה לממשלות, לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות”.
במרחב בו אנו חיים, מסביב למדורה נמצא בכל מסך מחשב, בקבוצות פייסבוק, בשיחות וידאו, מפגשים פנים מול פנים. בקהילות. אתה שואל את עצמך: “גם אם הייתי רוצה, איפה מתחילים?”
א. חפש והצטרף לקהילה שמסקרנת אותך או תיצור אחת משלך
ב. מצא את ה’שבט’ שלך
ג. למד וחקור מהם האתגרים הקיימים במדינה? בעולם? לאיזה מהם אתה הכי מתחבר ומרגיש שתוכל לתרום?
ד. השינוי האמיתי אינו תלוי בממשלות ובמנהיגים. מנהיגים נמצאים בינינו, וכיום – כל אחד ואחת יכולים להיות מנהיג, אם רק יבחרו בכך.
קהילה היא זירה, מרחב פעילות חברתי בתפר שבין היחיד לבין הקולקטיב. הקהילה באה לידי ביטוי בתוך הקשר חברתי. מאפשרת שייכות, שגשוג האדם ושגשוג החברה. היא מתאפיינת בסולידריות גבוהה בין החברים, בתחושת ערך למען קידום אינטרס משותף, ושיתופי פעולה דרך דיאלוג. לצורך קהילה משגשגת, חשוב ליצור מסגרת פעולה, גבולות תחימה, והבנה מי הם המובילים.
עבור עסקים שנושאים בשורה חברתית או סביבתית, קהילה היא מכפיל כוח, ותומכת בצמיחה. בשנת 2015, התכנסה קהילה גלובלית – חברי האומות המאוחדות, והכריזה על 17 סטנדרטים בינלאומיים, ‘יעדי הקיימות הגלובלים’. מטרתם: פתרון אתגרים עולמיים המהווים מצוקה בלתי נתפסת לכולנו: רעב, מחסור במים, זיהום, עוני, בריאות וחיי רווחה, חינוך שווה לכולם, שיוויון מגדרי, אנרגיות נקיות, שוויון הזדמנויות תעסוקתי, שילוב כלל האוכלוסיות בגישה לתנאי מחייה מכבדים ולתשתיות מודרניות, צרכנות מודעות ונבונה, קיימות – פיתוח כלכלי-חברתי-סביבתי של התנאים כיום, מבלי לפגוע בתשתיות של הדורות הבאים.
יעדי הקיימות – מכפילי כוח לעסק שלך
ישנן מגוון דרכים בהן עסקים יכולים לקחת חלק פעיל בשילוב היעדים. החל משרשרת האספקה, פעילות מול קהילות ושותפים מקומיים ליצירת שיח משותף, ערכי ואמין, וכן חבירה לבעלי עניין בזירה העסקית שישתלבו באסטרטגיה העסקית.
ההבנה המרכזית כאן היא שנדרשת התגייסות משותפת, זירה, מרחב פעילות חברתי שישלב הקשר של צרכנות וגם אחריות כלפי הסביבה. על מנת ליישם את היעדים, נדרשת פעולה משותפת של המגזר העסקי, בצד המגזר הממשלתי והמגזר השלישי. בעיני, המובילים הם דווקא העסקים החברתיים, שמשכילים לשלב בין שיח כלכלי לחברתי באופן הראוי ביותר.
שורת רווח כפולה, גם כלכלית, גם חברתית – זו תוביל לשינוי של השפה, אופי השיח, ההתנהגות והרגלי הצריכה.
דוגמא מסקרנת ליישום כוחה של קהילה היא חברת יוניליוור (Unilever), תאגיד רב-לאומי שנוצר מאיחוד שתי חברות, הולנדית ובריטית. החברה, השלישית בגודלה בעולם, מחזיקה בבעלותה רבים מן המותגים הבולטים בתחומי המזון, המשקאות, והטיפוח הביתי והאישי. החברה מעסיקה כ-180,000 עובדים ביותר מ-190 מדינות ברחבי העולם, ומייצרת ומפיצה למעלה מ-400 מותגים. תחילת דרכה היה בתחומי הקוסמטיקה והטיפוח, עם השנים התרחבה למזון ומשקאות וכיום בבעלותה חברת קנור, ליפטון, וכיום גם בן אנד ג’ריס. העובדה המעניינת היא המחויבות של החברה ליעדי הקיימות הגלובלים, משולבים היטב בהגדרת החזון, המסר השיווקי ואף התקשורת עם הקהילה. החברה התחייבה “לעשות עסקים בדרך חדשה: המקדמת צמיחה ומשמרת את החברה והסביבה”. כחלק מהמאמץ ההסברתי, השיקה החברה תוכנית לחיי קיימות כחלק מהמודל העסקי, Unilever Sustainable Living Plan. ההטמעה הקהילתית שלה, שיתופיות המסרים באתר ובמדיה החברתית והשתתפותה בהובלת יוזמות עסקיות, ועידות ואירועים, היא מקרה בוחן מסקרן לאיך חברה רווחית, מיישמת אג’נדה ערכית ומחויבת לכך מול קהילת הצרכנים שלה.
יוזמת השפים, שפים מכל העולם מתגייסים נגד בזבוז מזון #ChefsManifesto בסלוגן: “יחד – שפים מתגייסים לשנות את העולם”. לצפייה>>
הציבור קורא לאמינות, לאותנטיות, ולערך אמיתי מצד העסקים. שיח מבוסס חברתי-סביבתי הוא הדרך להגיע אל הקהל, ולרתום אותו לשירות הצמיחה. קהילה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא באה לידי ביטוי בתוך הקשר החברתי. בהקשר כזה, הצמיחה היא משותפת, העסק לא יצמח לולא הקהילה שמאחוריו, והקהל הצרכני ימשיך לתרום לצמיחתה הכלכלית של החברה.
זהו מעגל ההדדיות, שורת רווח כפולה של גם וגם מול הלקוחות, היא הדרך הרווחית. מה איתך?
רוצה לקבל עדכונים כל פעם שיש תוכן חדש?
אודות המחבר
השארת תגובה