אז איך למדוד אימפקט?
במאמר הנוכחי השני בסדרה אציג עוד שני כלים למדידת אימפקט, שיאפשרו לי להרכיב משקפיים מגוונות, של מגוון נקודות מבט.
לקריאת המאמר הראשון בסדרה: מדידת אימפקט חברתי סביבתי בקהילות.
אימפקט, ההשפעה שאנו רוצים לקדם דרך הארגון\מיזם שלנו יכולה להיות מורכבת. היא יכולה להיות שלילית, לגלות שגם כשרצינו לקדם לטובה, מישהו נפגע ולא לקחנו זאת בחשבון…או חיובית, ואז נראה שינוי על פני זמן, כפי שצפינו לפני שיצאנו לדרך.
כשבאים לקדם שינוי, עם דרייב ואש בעיניים: חשוב להיות מודעים לאיזה סוג "משקפיים" אנחנו מרכיבים?
משקפיים של תשוקה, התלהבות והסתערות למטרה? או אולי הכרות עמוקה עם הבעיה שאותה הארגון שלי מנסה לפתור. למשל אם אני מקדם טכנולוגיה שעוזרת להקל על מצב בריאותי שאני מכיר מהבית עלולה לגרום לי אפילו בלי לשים לב להזדהות עם אחד הצדדים. אולי זה בעצם הפוך, עצם ההכרות שלי "מושכת" אותי לצד ההפוך? לנסות לתת תשומת לב גבוהה יותר דווקא לצוות הרפואי?
בכל מקרה, כדאי להתרענן, ולשים לב. זה טבעי שיש לנו נטיות להיות קרובים לכיוונים מסוימים, אך חשוב שאלו לא יסיטו את תשומת הלב העסקית והאסטרטגיה. מה שיכול לתרום בעיני זה לשים משקפיים של צניעות, פתיחות ורצון לגילוי.
אולי הדרך תראה לי שהפנייה ימינה היא אכן מעבר להר, או בעצם אגלה שיש שם עמק?
הכלי הראשון – פרויקט מדידת האימפקט, IMP – Impact Measurement Project
Keystone לצד Omidyar Network ניסחו 5 שאלות לפיהן נוכל לקדם אימפקט.
כדי להשפיע ולהבין אימפקט על אנשים (החברה) או כדוה"א (הסביבה) דאטה הוא הכרחי ב5 מימדים:
- מה
- מי
- כמה (באיזה אופן)
- תרומה
- סיכונים
אלו נוגעים גם למשקיעים, וגם לקהילה, לארגון, להבנת בעלי העניין (הקהילה), סוג האימפקט, עומקו, תרומתך להשגתו והסכנות הטמונות שיש לשקול. בואו נעמיק יחד:
השאלות שמציע:
מה:
- מה התוצאות שפעולות של עסקים מביאות?
- כמה חשובות התוצאות האלו לאנשים או לסביבה שחווה אותם?
יכולות להיות מכוונות או לא מכוונות. שליליות או חיוביות.
מי:
- מי חווים את התוצאות?
- איך מתבטא הפער בין המוטבים מהפעילות לבין התוצאה?
סוג בעל העניין שחווה את התוצאה.
כמה \ עד איזו מידה:
- כמה מהתוצאות מתקיימות על פני קנה מידה גדול, עומק ומשך זמן?
מספר הפרטים-אנשים שחווים את התוצאה.
תרומה:
- מה התרומה של הארגון למה שהיה סביר שיקרה גם ככה?
מידת המעלות של הסבירות שהשינוי יקרה המצופה יקרה ממילא.
סיכונים:
- מה הסיכונים לאנשים ולסביבה כשהאימפקט לא קורה כמו שתכננו?
סוג הסיכון שיכול לערער את קידום התוצאה.
הפיתוח של המודל נבע מעבודת שטח בקהילות גם באירופה, וגם באפריקה, ודרום אמריקה: בלגיה, מיאנמר, אנגליה ובוליביה. כך שהוא מכיל עומק וניסיון גם ממדינות מפותחות וגם ממדינות מפותחות. בהן הצרכים, תחושת הביטחון וההישרדות, והגישה למשאבים – שונה.
דוגמא : יישום IMP בארגון המספק גישה למים נקיים לחקלאים באפריקה
דוגמא 2: סוגי שאלות בכל חלק מהמודל
-
- מה: כשקנית אותו (מוצר\שירות של הארגון), איזה שיפור בחייך חיפשת? (דירוג 1-5)
- מי: עד איזו רמה חווית את השינוי הזה? (דירוג 1-5)
- כמה , עד איזו מידה? כמה חשוב השינוי הזה עבורך? (דירוג 1-5)
- תרומה האם משהו נוסף השתנה בחייך שנראה לך חשוב? (דירוג 1-5)
- סיכונים האם כתוצאה מהפעילות של הארגון קרה משהו נוסף שנראה שהיה חשוב? אם כן, מה? (דירוג 1-5)
בשילוב הייחודי של נקודות המבט גם של המשקיעים בארגון, וגם של בעלי העניין שמקבלים את ההשפעה שלו, נוצר מכלול שמאפשר לראות תמונה שלמה ומלאת רבדים. דרך הגיבוש של המודל, ארגונים וגם משקיעים יכולים לאסוף ולנתח דאטה באופן יסודי ובר השוואה.
הכלי השני – החזר השקעה חברתי כלכלי Social Return on Invesment
SROI: מדד כלכלי או ציון מספרי המודד את מכלול ההשפעה של ארגון גם כלכלית וגם זו שלא מגולמת במספר אלא בשינוי בחברה או בסביבה. החישוב מורכב על סמך אומדן, תשומות, בעלי עניין ותפוקות. בקרב משקיעי האימפקט, נהוג להטמיע את המודל היות והוא מציע נקודת מבט מערכתית על כלל המוטבים.
חישוב SROI = החלק המוחשי + החלק הבלתי מוחשי של ארגון לקהילה
השוואה בין IMP – Impact Measurement Project לבין Social Return on Investment
|
|
|
| למי מיועד? | עוזר לארגונים להתמקד בבעלי העניין ובהשפעה עליהם. מתאים לארגונים בתחילת הדרך שעובדים ישירות מול הקהילה. | הערכה כלכלית להשפעה החברתית שמחולל ארגון בציון מספרי, קל להבנה ולהשוואה בין כמה ארגונים. מוקפדת מגובה דאטה כלכלית ודורשת מיופה כוח כלכלי. מתאימה לארגונים בשלים יותר. |
| פירוט | מה
מי כמה \ עד איזו מידה תרומה סיכונים |
אומדן תשומות
לדוגמא ציון 7.1 (משכלל) +0.2 מחודש קודם בעלי עניין תפוקות |
היתרונות
של שימוש ב- SROI טמונים בכך שזהו מודל מוקפד יותר, מתקדם ומבוסס נתונים כלכליים בנוסף להשפעה החברתית. כמו כן ניתן לדרג ולהשוות בין ההשפעות של השחקנים השונים.
החסרונות
הן כי לא מתאים לארגונים בתחילת הדרך \ נטולי משאבים.
היתרונות
של שימוש בIMP הם מודל ממוקד בבעלי העניין, מאפשר לראות את התהליך לאורך זמן ולקחת בחשבון שיקולים חיצוניים לעשייה שלי שיכולים להשפיע על האימפקט.
החסרונות
הם כי מצריך יכולת התבוננות במגוון נקודות מבט, בחירת מחוונים מתאימים שיש הלימה ביניהם לבין הצהרת המשימה של הארגון, וכן לא מספרי – לא ניתן להשוות בין ארגונים שונים כמותית אלא איכותית, וכן לא ניתן להשוות לאורך זמן.
שותפות היא חלק מהותי מקידום השפעה. בתוך הארגון שלי, ומחוצה לו, וגם ביני לביני. בואו להעמיק ולחקור יחד את תחום קהילות ואימפקט – חשוב לי להנגיש כלים וידע פרקטי.
המאמר הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא אימפקט, מדידה וקהילות.
אני מייצרת קהילות לארגונים שרוצים לקדם אימפקט חברתי – סביבתי, ואיך לקדם אסטרטגיית אימפקט מדיד.
מוזמנים לעקוב וליצור איתי קשר, אשמח לעזור.
להעמקה:
אודות המחבר
השארת תגובה